<h1>שבלי הלקט סימן קי"ז</h1>
<h2>דף פד:</h2>
תנו רבנן מפקחין על ספק נפשות בשבת והזריז הרי זה משובח, ואין צריך ליטול רשות מבית דין. כיצד נפל לים ואינו יכול לעלות, טבעה ספינתו בים ואינו יכול לעלות, יורדין ומעלין אותו ואינו צריך ליטול רשות מבית דין. תינוק שנכנס לבית ואינו יכול לצאת שוברין לו דלתות הבית ואפילו הן שלאבן ומוציאין אותו משם ואינו צריך ליטול רשות מבית דין. מחמין חמין לחולה בשבת בין להשקותו בין לרפאותו. ר' אליעזר אומר אין אומרים המתינו לו שמא יחיה אלא ספיקו דוחה את השבת ולא ספק שבת זו אלא אפילו ספק שבת אחרת. ואין אומרין ייעשו דברים הללו בגוים ובקטנים אלא בגדולים שבישראל. ואין אומרים ייעשו דברים הללו על פי נשים, על פי כותים, אלא מצרפין דעת ישראל עמהן. פי' כל זה בחולה שיש בו סכנה. אבל אין בו סכנה אומר לגוי ועושה, דאמירה לגוי שבות, ובמקום פיקוח נפש לא גזרו רבנן.
